24 אפר' 2010
הפלגה מס' 84 של הנת"ב ( נקודות תצפית באינטרנט)
הפלגה רחוקה מס' 84 של הנת"ב ( נקודות תצפית באינטרנט), 24 באפריל 2010
-
כדאי לגלוש באמצעות דפדפן מסוג פיירפוקס כי אז ייפתחו כל הקישורים
המקום הכי מוזר על כדור הארץ – האי סוקוטורה
מנהגים מוזרים ברחבי העולם
ברכת התינוקות בספרד באמצעות ניתור מעליהם , שימו לב להבעות החרדה של הצופים מסביב
פסטיבל ההולי בהודו – תמונות נוספות
לפני חודש נחגג בהודו פסטיבל הצבעים "הולי", בו נוהגים להשליך צבע בכמויות מסחריות ברחובות העיר אחד על השני.
הצבעים מורכבים מאבקות אדומות, כחולות, ירוקות וצהובות מהולות במים ואיש אינו מצליח להישאר נקי.
ארכיטקטורה ויקטוריאנית
סגנון הבנייה הויקטוריאני באנגליה , ניתן לראות בבירור את הלבנים האדומות
שימו לב לארובות הבניין האופייניות לתקופה הויקטוריאנית .
בית משפט זה בבירמניגהם נבנה בשנת 1887
ארכיטקטורה צרפתית קולניאלית
בית הדואר המרכזי בסייגון , ויטנאם
זווית צילום נוספת של בית הדואר הקולוניאלי
בתוככי בית הדואר המרכזי בסייגון
תאי טלפון לחיוג בינלאומי בבית הדואר
תאי הטלפון הבינלאומי – זווית נוספת
ארכיטקטורה מודרנית
בית הקולנוע IMAX בולנסיה , ספרד
ישראל – מקומות ייחודיים
"להגיע לעיר זרה
לטייל בסמטאות לא מוכרות
ולגלות בתים קסומים, מעוטרים בקרמיקה ארמנית,
מרפסות יפהפיות שהצמחיה נשפכת מהן,"
מקור וקרדיט : הבלוג של הר הקסמים
היכן וכיצד גרים בעולם ?
סין
ברוכים הבאים לחואה־שי, הכפר הכי עשיר בסין והיחיד שנסחר בבורסה. קהילה שהחליטה לשמור על שותפות בנכסים דווקא כשהמדינה עברה קדחת הפרטות. מרכז לחקלאות, תיירות ועסקים, שמציע איכות חיים נדירה. יישוב יפהפה שעומד לפנות את רוב אנשיו מצמודי הקרקע שלהם ולשכן אותם במגדל ענק במרכז הכפר, שעם השלמתו יגיע למקום 15 בדירוג הבניינים הגבוהים בעולם.
חואה־שי הוא עוד חידה במעצמת הפרדוקסים הגדולה, אבל לעיניים מערביות הוא בעיקר מציע שיעור מרתק במחשבה מקורית, ומשל על צרכים כלכליים וחירות אישית.
ומנגד..
לגור בעיירה ההררית בחבל גויזו בסין שם מתקיימים התשובים מ-4 דולר ליום.
לגור בבית פרטי בצרפת המעוצב מבחוץ בצורה ייחודית
ראה גם :
בניה מסורתית באדמה- להסתכל אחורה בכדי ללכת קדימה ( טל בשן )
תרבות דיגיטאלית
האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת
טכנולוגיה ומדע
התקדמות לקראת גלימה ההופכת את הלובש אותה לבלתי נראה – תלת ממד
ה"גלימה" שהשתמשו בה כאן מבוססת על שינוי מקדם השבירה של החומר
Three-Dimensional Invisibility Cloak at Optical Wavelengths
ד"ר גלי ויינשטיין (גרנק) מסבירה את עקרונות גלימת ההעלמות..
מדע, ביולוגיה ורפואה
מקור וקרדיט לתמונה : עיתון "הארץ" , ניר כפרי
קהילת הטרנס-הומניסטים הפעילה גם בארץ: בקרוב תוחלת החיים תוארך, אולי עד כדי נצח
חיים ומוות ביד החלום – מה סיכויי ההצלחה של הטרנס-הומניסטים החדשים?
מאת : יבשם עזגד
גם אם נצליח לחדש ללא הרף את גופנו, עדיין לא יימצא פתרון
לבעיית התמעטות תאי המוח. גם אם שרירינו יהיו חזקים וגמישים ללא
דופי, עדיין המחשבה תלך ותיעשה אטית יותר ויותר, והזיכרון ילך
ויתערפל בחלוף הזמן. במלים אחרות, שיעורם של האנשים הסניליים
באוכלוסיה ילך ויגדל, עד שבשיא התהליך, נהיה כולנו סניליים, כמו
במחזהו של ג'ורג' ברנרד שואו "בחזרה למתושלח". כל מי שטיפל אי-פעם בבן
משפחה סנילי, יודע שכמעט אי-אפשר יהיה להפיק הנאה כלשהי מחיים
כאלה.
הגורם האנושי
תופעת הזוגרים בישראל ובעולם
הזוגרים – בני זוג שחיים יחד ללא נישואים – הם כבר נתח נכבד מהאוכלוסייה במדינות שונות בעולם. הם מבוססים, משכילים, אינדיווידואליסטים ואינם זקוקים לגושפנקא הממסדית לקשר שלהם. גם בישראל שיעורם גדל בהתמדה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2008, כ-97 אחוז מהזוגות בישראל הם נשואים, והיתר, 3 אחוזים, הם "זוגרים". לשם השוואה, באיטליה הזוגרים מהווים 4 אחוז, בארה"ב 8 אחוז, בהולנד 18 אחוז, ובדנמרק 24 אחוז.קישור לכתבה
הזוגות היהודיים הלא נשואים ( הזוגרים) הם לרוב זוגות ללא ילדים (%37). ל-%12 (כ-01 אלף) מן הזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 71 בהשוואה ל-%55 מן הזוגות הנשואים.
מחקרים בנושא הזוגרים
מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב 800 ישראלים שנישאו בפעם הראשונה בחייהם מצא שהסיכוי להתגרש בקרב זוגות שחיו יחדיו לפני החתונה, גבוה פי יותר משלושה מאשר אצל זוגות שלא חיו יחד לפני החתונה. ממצא זה בא לידי ביטוי בצורה מודגשת בקרב נשים- המגורים המשותפים מגבירים את הסיכוי לגירושין פי 4.8 בהשוואה לנשים שלא חיו עם בן זוגן לפני החתונה.
ואם כבר לא מתגרשים הרי שאיכות החיים של הזוגות שחיים יחד לפני החתונה,צפוייה להיות נמוכה יותר מאלה שלא חיו יחד לפני. קישור
התמודדות ליקויי למידה במקומות עבודה
דרוש מחדד עפרונות לחצי משרה
הגורם האנושי
בתמונה: עבודת ילדים ( בני 13 ) באנגליה בשנת 1903 , הילדים בני ה13 עבדו יותר מ10 שעות ביום. בעולם המערבי, בזמן המהפכה התעשייתית, העסקת ילדים הייתה דבר שבשגרה. בשנת 1863 נאסר להעסיק ילדים מתחת לגיל 13 , אך לא היתה מניעה להעסיק ילדים בני 13 כל יום עד שמונה בערב , בעיקר במטוויות . קישור
בארה"ב באותם שנים המשיכו להעסיק ילדים בני 10 ביום עבודה מלא , ראה תמונה
נער בן 12 כל חייו עובד עם בני משפחתו בטחנת הקמח בארה"ב , שנת 1912
THE GENIUS IN ALL OF US
Why Everything You’ve Been Told About Genetics, Talent, and IQ Is Wrong , 302 pp. Doubleday. $26.95 By David Shenk
סקירת ביקורת אודות ספרו האחרון של ד"ר דיוויד שנק כפי שהתפרסמה בעיתון ניו יורק טיימס . ספר מרתק המראה באמצעות מחקרים כי כל מה שאנחנו יודעים על תכונות גנטיות , כנראה שגוי . לרובנו יש יכולת בלתי מומשת, כלומר יכולות קוגנטיביות בלתי מנוצלות. יכולות גבוהות של אנשים אינן פרי תכונות גנטיות אלא תוצר מאמץ מרוכז שלהם .Link
מקצועות שנעלמו: טלפניות קווי החוץ
בתמונה , טלפניות , 1950 , צרפת . מקצוע הטלפנית היה כרוך בעבודה במשמרות , בעיקר בקווי החוץ . גם בשנות ה60 היה עוד ביקוש לטלפניות חוץ אך מרבית העובדות היו כבר סטודנטיות. קישור
מרבית המרכזיות ידניות, ולא הייתה דרך לבצע חיוג ישיר. מי שהרים את הטלפון התחבר אוטומטית לטלפנית צעירה שכמוה ישבו אלפים במרכזיות.
צריך היה לבקש מהבחורה את היעד המבוקש והיא העבירה תקעים בין שקעים שונים כדי ששני המנויים יוכלו לדבר.
תמונה מס' 2 : משמרת טלפניות במרכזיית חוץ בחברת בל האמריקאית , בשנות מלחמת העולם השנייה
היסטוריה ואולי גם קצת קולנוע
גיבור מלחמת העולם השנייה שהפך לכוכב קולנוע
אזרחים אמריקאים מביטים על אודי מרפי , גיבור מלחמת העולם השנייה בעת תספורת במספרה. מרפי הרג בעצמו מעל 200 חיילים גרמניים.
המחסור בנעליים במהלך מלחמת העולם השנייה
במרבית חנויות הנעליים בארה"ב במלחמת העולם השנייה בארה"ב ניתן היה לקנות רק בהקצבה ושוברי הקצבה. בצילום תור ליד חנות נעליים בשנת 1943 . מרבית מפעלי הנעליים ייצרו רק לצבא ארה"ב והאזרחים שהיו זקוקים לנעליים נאלצו להמתין ראוכות בתור ליד חנויות ההקצבה. קישור לתמונה
שעת הספרייה , 1945
הילד הסקרן שקורא את הספר ליד עגלת הספרים
מדוע הופעלו הספריות הניידות לתושבים האפרו-אמריקאיים בבוליטמור? . עפ"י גרסה אחת , הספריה הציבורית היתה סגורה בפני האוכלוסיה האפרו-אמריקאית ומכאן עגלות הספריה שהגיעו לשכוונות העוני . עפ"י גרסה שנייה , רשמית כמובן , הספרייה היתה מרוחקת מאד משכונות העוני בבולטימור.
כך נראתה ספריה ציבורית בברוקלין , 1941. לילדים אפרו-אמריקאיים הכניסה אסורה
העדשות של דורותיה לנג
משפחה אמריקאית שהפכה ענייה במשבר הכלכלי הגדול בארה"ב , 1936, מצילומיה הנודעים של Dorothea Lange
דרך עדשתה של דורותיה לנג מביטה בנו אמריקה עניה, כואבת, מודאגת מאוד. לא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ארץ חוסר התקווה ארץ היאוש. העדשה שלה חושפת מה שמילות תעמולה רבות, שניסו להציג את אמריקה כתקווה הגדולה, לא הצליחו להטביע: הצד העני של מטבע החלום האמריקאי. הריאליזם הבלתי מתפשר של צילומיה, שגווני השחור גוברים בהם על שאר המרקם הינם לא רק תעודה היסטורית משנות השלושים של המאה ה20 , הם גם מסר שמצלמה יכולה להעביר – זהו הצד השני של האמת.
בשנות המשבר, נטלה את מצלמתה הכבדה , ויצאה את הסטודיו לרחובות ולאיזורי העוני בסביבות לוס אנגלס. בשנת 1933 החלה לעבוד כצלמת עבור סוכנות ממשלתית לפליטים, עבודה שהפגישה אותה עם מראות העוני. צילומיה החלו לקבל מימד של ריאליזם חד.קישור
דרך עדשתה של הצלמת בורק-וויט
בתמונה: חיילים בריטים מחיל הים הבריטי בסירת הצלה, לאחר הטבעת אונייתם על ידי הגרמנים.
בורק-וויט המשיכה להיות בכל מקום במלחמה: היא הייתה הצלמת הקרבית הראשונה והידועה ביותר, ושני גופים במקביל שכרו אותה לעבודת תיעוד המלחמה: מגזין הבית שלה, LIFE מחד, ומאידך – חיל האוויר האמריקאי בחר בה להיות צלמת הבית שלו באירופה. ב-1942, מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
מקור וקרדיט : בלוג טופס 630 ( בלוג ההיסטוריה של מיכאל זילברמן )
החברה הישראלית ועתידה הנוגה
זהויות ישראליות – יהודים וערבים מול המראה והאחר
יאיר אורון , יצא לאור ע"י הוצאת רסלינג, בשנת 2010, מכיל 359 עמודים,
הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת.
הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות.
באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
פרופ' יאיר אורון הוא חוקר ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת סמינר הקיבוצים. עוסק בחקר הג'נוסייד ובהוראתו, ביחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד של עמים אחרים, וביהדות בת-זמננו. פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלה בארץ ובעולם. עומד בראש פרויקט להוראת תופעת הג'נוסייד, במסגרתו ראתה אור סדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה.
ספרים חדשים
בין צלב הקרס לסהרה : יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה / רוברט סלוף ; מאנגלית: עמוס כרמל.
הספר החשוב של רוברט סטלוף ממחיש בצורה משכנעת שארצות צפון-אפריקה עברו גם הן את השואה, שתגובת האוכלוסייה הערבית היתה מגוונת כמו באירופה, ושהזיכרון הקולקטיבי הערבי אינו מעונין לשמר סיפורים על הצלת יהודים. קישור
עשרות אלפי אנשים הוכרו כחסידי אומות העולם משום שהצילו יהודים בתקופת השואה – ולא היה ביניהם אפילו ערבי אחד. האם לא היו ערבים שהצילו יהודים בתקופת השואה? במטרה להבין את מגפת הכחשת השואה בארצות ערב ובעולם המוסלמי כולו, יצא רוברט סטלוף לארצות צפון אפריקה, ובמשך ארבע שנים חיפש גיבור ערבי שיש בסיפורו כדי לשנות את האופן שבו הערבים רואים את היהודים, את עצמם, ואת ההיסטוריה שלהם בתקופה הנאצית. בארבע השנים האלה התגורר סטלוף עם משפחתו ברבאט, בירת מרוקו, ושם התמקד בחשיפת סיפורים על "גיבורים" ו"נבלים" ערבים בתקופת השואה בהסתמך על ארכיונים, ראיונות וביקורים במחנות עונשין ובמחנות כפייה בצפון אפריקה. ממצאיו עזרו לשכנע את ממשלמת גרמניה להעניק פיצויים ליהודים ניצולי מחנות כפייה בצפון אפריקה. בין צלב הקרס לסהרה הוא כתב אישום וסנגוריה גם יחד, החושף פרטים היסטוריים לא נודעים וסיפורים אישיים מרגשים, ונקרא כסיפור מתח.
ביקורת ספר לגבי המהדורה האנגלית ( בינתיים תורגם הספר לעברית) קישור
אמא אימאן מכלא קציעות
אורנה זוהר , יצא לאור ע"י הוצאת קוראים, בשנת 2010,
אמא אימאן מכלא קציעות הוא יומנה הפרטי וספרה הראשון של אורנה זוהר. במשך שנים היא הייתה אחראית לביקורי משפחות במתקן הכליאה "קציעות". היא הכירה מקרוב את המקום ואת יושביו ותיארה ברגישות רבה את המרקם האנושי שבו, את חיי היומיום, את מערכות היחסים בין האסירים לבין עצמם על פי הפלגים הפוליטיים ואת הרגעים הקטנים והאינטימיים של כל אחד מהם. סיפוריה שזורים זה בזה ומאפשרים הצצה לעולמם של העצורים כבני אדם אוהבים, שונאים, מסוכסכים, מתייסרים, שולטים ונשלטים. הסיפורים כתובים בפשטות, בישירות, ובצורה בלתי אמצעית. הם סוחפים אותנו לקרוא עוד ועוד ולהכיר היטב את הדמויות הפועלות, את המשפחות ואת המבנה החברתי שלהם – עולם שאינו מוכר לתקשורת ולכלל. אנו קוראים ברצף, צוחקים אתם, בוכים אתם, כועסים, מרחמים, אוהבים ושונאים.
"אני ממתינה בחוץ, נרגשת קמעא לראות את דוניה הארוסה של עומר. אני יודעת שהיא אמורה להגיע היום. עומר סיפר לי אתמול בהתרגשות שהיא באה והוא מחכה לה. הוא היה נרגש ומתוח מאוד, עד כי הדביק גם אותי בהתרגשות שלו. שניהם גרו בבית-לחם, דוניה הייתה בת 19, מורה בבית הספר היסודי, ועומר בן 23, חבר בפת"ח ושפוט למאסר עד 2008. ….כשהיה מדבר עליה עיניו היו בורקות כאילו חזר מפגישה אתה. כשהיא ביקרה אותו ועמדה מולו, מעבר למחיצה, אפשר היה לראות את התשוקה והאהבה ששידר לה בעיניו ואת מגע היד על המחיצה הקרה שאמרה הכול."
"באחת החלקות הכינו שלושה עצורים קסאם מבריסטול. הם צבעו אותו, הדליקו אותו והעיפו אותו לעבר המקום שבו ישבו המאבטח והשוטר הצבאי.
"מניאקים," צעק השוטר הצבאי לעברם. עצורים אלה ייענשו במהלך השבוע הקרוב, אך כרגע הם חגגו ניצחון קטן מבחינתם."
בסיפוריה, כמו במציאות שבה אנו חיים, הכול מתערבב: החיים והמוות, האכזריות והסבל, מלחמה וכמיהה לשלום. מחבלים קשוחים ובני אדם רגישים שגורלנו וגורלם שזור זה בזה.קישור
13 מחברות – יומן מגטו לודז
מאת: יעקב פוזננסקי
היומן המקיף של יעקב פוזננסקי שנכתב בין השנים 1941-1945. פוזננסקי, אגרונום בהכשרתו שהיה כלוא בגטו לודז' עם אשתו ובתו, רשם יום יום כמעט את המתרחש וכשדילג על כמה ימים השתדל לשחזרם. פוזננסקי אינו מרבה לכתוב על עצמו ועל משפחתו ועל תחושותיו ורגשותיו אלא מתאר בלשון עובדתית את מכסות המזון המצטמצמות והרעב הגובר, את המחלות ואת המוות, את השמועות השונות והמשונות המתהלכות תדיר בגטו הסגור, את ימי האימה בזמן הגירושים ואת המשלוחים, כמו גם את השחיתויות, אי-הצדק והפרוטקציות שהיו נחלתם של מקצת מבכירי הגטו. ומבין השורות והנתונים העובדתיים עולה ומצטיירת תמונה עצובה וטרגית ועם זאת אנושית מאוד של קהילה הנתונה במצור ושעון החול שלה הולך ואוזל. קישור
אמנות
עבודת אמנות במרכז לאמנות מודרנית בטיוואן
עבודת אמנות סביבתית בעיר אווירו , פורטוגל
עבודות הפיסול של טוני קראג בתערוכה חדשה בלונדון
ציורי קיר נפלאים :EL DESCANSO DEL ARLEQUIN
מוזיאונים בעולם
מוזיאון הגנגסטרים האמריקאי בני יורק NYC's Museum of the American Gangster
זוויות צילום
אהבתי את תמונת הדייגים הזו שצולמה בישראל , מקור וקרדיט : הבלוג של הר הקסמים
שמחה של ילדים שיצאו לטבע ( במדינה ערבית כלשהי)
היו זמנים : הנערות של קיץ 1922 בארה"ב
ארוחת צהריים בשחקים (פוסט תמונות)
מקור וקרדיט : בלוג טופס 630 ( מיכאל זילברמן )
גסטרונומיה
ארוחה בתנועה מתמדת
במסעדות הסושי האלו ביפאן לא צריך להמתין להזמנת המנה, כל המנות נעות כל הזמן על סרט נע והסועדים בוחרים להם את המנה הרצוייה . צילום מקרוב
תוספת של אלית המאיירת: סושי נוסע ככה גם במסעדת מון
(moon) בבוגרשוב…
אלית המאיירת היא אחת המאייירות הטובות יותר בישראל.
הומור
מבדיחות סיינפלד: "כשהלכתי ברחוב פנה אלי הומלס ואמר שהוא לא אכל כבר 4 ימים. "וואו" עניתי "הלוואי שהיה לי כוח רצון כזה"
מוסיקה
הביצוע הטוב ביותר של פיטר פן מבחינה מוסיקלית הוא של הזמרת ריקי לי ג'ונס' המלצה של עורכי תוכניות המוסיקה בBBC
הפלגה רחוקה מס' 84 של הנת"ב ( נקודות תצפית באינטרנט), 24 באפריל 2010
-
כדאי לגלוש באמצעות דפדפן מסוג פיירפוקס כי אז ייפתחו כל הקישורים
המקום הכי מוזר על כדור הארץ – האי סוקוטורה
מנהגים מוזרים ברחבי העולם
ברכת התינוקות בספרד באמצעות ניתור מעליהם , שימו לב להבעות החרדה של הצופים מסביב
פסטיבל ההולי בהודו – תמונות נוספות
לפני חודש נחגג בהודו פסטיבל הצבעים "הולי", בו נוהגים להשליך צבע בכמויות מסחריות ברחובות העיר אחד על השני.
הצבעים מורכבים מאבקות אדומות, כחולות, ירוקות וצהובות מהולות במים ואיש אינו מצליח להישאר נקי.
ארכיטקטורה ויקטוריאנית
סגנון הבנייה הויקטוריאני באנגליה , ניתן לראות בבירור את הלבנים האדומות
שימו לב לארובות הבניין האופייניות לתקופה הויקטוריאנית .
בית משפט זה בבירמניגהם נבנה בשנת 1887
ארכיטקטורה צרפתית קולניאלית
בית הדואר המרכזי בסייגון , ויטנאם
זווית צילום נוספת של בית הדואר הקולוניאלי
בתוככי בית הדואר המרכזי בסייגון
תאי טלפון לחיוג בינלאומי בבית הדואר
תאי הטלפון הבינלאומי – זווית נוספת
ארכיטקטורה מודרנית
בית הקולנוע IMAX בולנסיה , ספרד
ישראל – מקומות ייחודיים
"להגיע לעיר זרה
לטייל בסמטאות לא מוכרות
ולגלות בתים קסומים, מעוטרים בקרמיקה ארמנית,
מרפסות יפהפיות שהצמחיה נשפכת מהן,"
מקור וקרדיט : הבלוג של הר הקסמים
היכן וכיצד גרים בעולם ?
סין
ברוכים הבאים לחואה־שי, הכפר הכי עשיר בסין והיחיד שנסחר בבורסה. קהילה שהחליטה לשמור על שותפות בנכסים דווקא כשהמדינה עברה קדחת הפרטות. מרכז לחקלאות, תיירות ועסקים, שמציע איכות חיים נדירה. יישוב יפהפה שעומד לפנות את רוב אנשיו מצמודי הקרקע שלהם ולשכן אותם במגדל ענק במרכז הכפר, שעם השלמתו יגיע למקום 15 בדירוג הבניינים הגבוהים בעולם.
חואה־שי הוא עוד חידה במעצמת הפרדוקסים הגדולה, אבל לעיניים מערביות הוא בעיקר מציע שיעור מרתק במחשבה מקורית, ומשל על צרכים כלכליים וחירות אישית.
ומנגד..
לגור בעיירה ההררית בחבל גויזו בסין שם מתקיימים התשובים מ-4 דולר ליום.
לגור בבית פרטי בצרפת המעוצב מבחוץ בצורה ייחודית
ראה גם :
בניה מסורתית באדמה- להסתכל אחורה בכדי ללכת קדימה ( טל בשן )
תרבות דיגיטאלית
האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת
טכנולוגיה ומדע
התקדמות לקראת גלימה ההופכת את הלובש אותה לבלתי נראה – תלת ממד
ה"גלימה" שהשתמשו בה כאן מבוססת על שינוי מקדם השבירה של החומר
Three-Dimensional Invisibility Cloak at Optical Wavelengths
ד"ר גלי ויינשטיין (גרנק) מסבירה את עקרונות גלימת ההעלמות..
מדע, ביולוגיה ורפואה
מקור וקרדיט לתמונה : עיתון "הארץ" , ניר כפרי
קהילת הטרנס-הומניסטים הפעילה גם בארץ: בקרוב תוחלת החיים תוארך, אולי עד כדי נצח
חיים ומוות ביד החלום – מה סיכויי ההצלחה של הטרנס-הומניסטים החדשים?
מאת : יבשם עזגד
גם אם נצליח לחדש ללא הרף את גופנו, עדיין לא יימצא פתרון
לבעיית התמעטות תאי המוח. גם אם שרירינו יהיו חזקים וגמישים ללא
דופי, עדיין המחשבה תלך ותיעשה אטית יותר ויותר, והזיכרון ילך
ויתערפל בחלוף הזמן. במלים אחרות, שיעורם של האנשים הסניליים
באוכלוסיה ילך ויגדל, עד שבשיא התהליך, נהיה כולנו סניליים, כמו
במחזהו של ג'ורג' ברנרד שואו "בחזרה למתושלח". כל מי שטיפל אי-פעם בבן
משפחה סנילי, יודע שכמעט אי-אפשר יהיה להפיק הנאה כלשהי מחיים
כאלה.
הגורם האנושי
תופעת הזוגרים בישראל ובעולם
הזוגרים – בני זוג שחיים יחד ללא נישואים – הם כבר נתח נכבד מהאוכלוסייה במדינות שונות בעולם. הם מבוססים, משכילים, אינדיווידואליסטים ואינם זקוקים לגושפנקא הממסדית לקשר שלהם. גם בישראל שיעורם גדל בהתמדה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2008, כ-97 אחוז מהזוגות בישראל הם נשואים, והיתר, 3 אחוזים, הם "זוגרים". לשם השוואה, באיטליה הזוגרים מהווים 4 אחוז, בארה"ב 8 אחוז, בהולנד 18 אחוז, ובדנמרק 24 אחוז.קישור לכתבה
הזוגות היהודיים הלא נשואים ( הזוגרים) הם לרוב זוגות ללא ילדים (%37). ל-%12 (כ-01 אלף) מן הזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 71 בהשוואה ל-%55 מן הזוגות הנשואים.
מחקרים בנושא הזוגרים
מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בקרב 800 ישראלים שנישאו בפעם הראשונה בחייהם מצא שהסיכוי להתגרש בקרב זוגות שחיו יחדיו לפני החתונה, גבוה פי יותר משלושה מאשר אצל זוגות שלא חיו יחד לפני החתונה. ממצא זה בא לידי ביטוי בצורה מודגשת בקרב נשים- המגורים המשותפים מגבירים את הסיכוי לגירושין פי 4.8 בהשוואה לנשים שלא חיו עם בן זוגן לפני החתונה.
ואם כבר לא מתגרשים הרי שאיכות החיים של הזוגות שחיים יחד לפני החתונה,צפוייה להיות נמוכה יותר מאלה שלא חיו יחד לפני. קישור
התמודדות ליקויי למידה במקומות עבודה
דרוש מחדד עפרונות לחצי משרה
הגורם האנושי
בתמונה: עבודת ילדים ( בני 13 ) באנגליה בשנת 1903 , הילדים בני ה13 עבדו יותר מ10 שעות ביום. בעולם המערבי, בזמן המהפכה התעשייתית, העסקת ילדים הייתה דבר שבשגרה. בשנת 1863 נאסר להעסיק ילדים מתחת לגיל 13 , אך לא היתה מניעה להעסיק ילדים בני 13 כל יום עד שמונה בערב , בעיקר במטוויות . קישור
בארה"ב באותם שנים המשיכו להעסיק ילדים בני 10 ביום עבודה מלא , ראה תמונה
נער בן 12 כל חייו עובד עם בני משפחתו בטחנת הקמח בארה"ב , שנת 1912
THE GENIUS IN ALL OF US
Why Everything You’ve Been Told About Genetics, Talent, and IQ Is Wrong , 302 pp. Doubleday. $26.95 By David Shenk
סקירת ביקורת אודות ספרו האחרון של ד"ר דיוויד שנק כפי שהתפרסמה בעיתון ניו יורק טיימס . ספר מרתק המראה באמצעות מחקרים כי כל מה שאנחנו יודעים על תכונות גנטיות , כנראה שגוי . לרובנו יש יכולת בלתי מומשת, כלומר יכולות קוגנטיביות בלתי מנוצלות. יכולות גבוהות של אנשים אינן פרי תכונות גנטיות אלא תוצר מאמץ מרוכז שלהם .Link
מקצועות שנעלמו: טלפניות קווי החוץ
בתמונה , טלפניות , 1950 , צרפת . מקצוע הטלפנית היה כרוך בעבודה במשמרות , בעיקר בקווי החוץ . גם בשנות ה60 היה עוד ביקוש לטלפניות חוץ אך מרבית העובדות היו כבר סטודנטיות. קישור
מרבית המרכזיות ידניות, ולא הייתה דרך לבצע חיוג ישיר. מי שהרים את הטלפון התחבר אוטומטית לטלפנית צעירה שכמוה ישבו אלפים במרכזיות.
צריך היה לבקש מהבחורה את היעד המבוקש והיא העבירה תקעים בין שקעים שונים כדי ששני המנויים יוכלו לדבר.
תמונה מס' 2 : משמרת טלפניות במרכזיית חוץ בחברת בל האמריקאית , בשנות מלחמת העולם השנייה
היסטוריה ואולי גם קצת קולנוע
גיבור מלחמת העולם השנייה שהפך לכוכב קולנוע
אזרחים אמריקאים מביטים על אודי מרפי , גיבור מלחמת העולם השנייה בעת תספורת במספרה. מרפי הרג בעצמו מעל 200 חיילים גרמניים.
המחסור בנעליים במהלך מלחמת העולם השנייה
במרבית חנויות הנעליים בארה"ב במלחמת העולם השנייה בארה"ב ניתן היה לקנות רק בהקצבה ושוברי הקצבה. בצילום תור ליד חנות נעליים בשנת 1943 . מרבית מפעלי הנעליים ייצרו רק לצבא ארה"ב והאזרחים שהיו זקוקים לנעליים נאלצו להמתין ראוכות בתור ליד חנויות ההקצבה. קישור לתמונה
שעת הספרייה , 1945
הילד הסקרן שקורא את הספר ליד עגלת הספרים
מדוע הופעלו הספריות הניידות לתושבים האפרו-אמריקאיים בבוליטמור? . עפ"י גרסה אחת , הספריה הציבורית היתה סגורה בפני האוכלוסיה האפרו-אמריקאית ומכאן עגלות הספריה שהגיעו לשכוונות העוני . עפ"י גרסה שנייה , רשמית כמובן , הספרייה היתה מרוחקת מאד משכונות העוני בבולטימור.
כך נראתה ספריה ציבורית בברוקלין , 1941. לילדים אפרו-אמריקאיים הכניסה אסורה
העדשות של דורותיה לנג
משפחה אמריקאית שהפכה ענייה במשבר הכלכלי הגדול בארה"ב , 1936, מצילומיה הנודעים של Dorothea Lange
דרך עדשתה של דורותיה לנג מביטה בנו אמריקה עניה, כואבת, מודאגת מאוד. לא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ארץ חוסר התקווה ארץ היאוש. העדשה שלה חושפת מה שמילות תעמולה רבות, שניסו להציג את אמריקה כתקווה הגדולה, לא הצליחו להטביע: הצד העני של מטבע החלום האמריקאי. הריאליזם הבלתי מתפשר של צילומיה, שגווני השחור גוברים בהם על שאר המרקם הינם לא רק תעודה היסטורית משנות השלושים של המאה ה20 , הם גם מסר שמצלמה יכולה להעביר – זהו הצד השני של האמת.
בשנות המשבר, נטלה את מצלמתה הכבדה , ויצאה את הסטודיו לרחובות ולאיזורי העוני בסביבות לוס אנגלס. בשנת 1933 החלה לעבוד כצלמת עבור סוכנות ממשלתית לפליטים, עבודה שהפגישה אותה עם מראות העוני. צילומיה החלו לקבל מימד של ריאליזם חד.קישור
דרך עדשתה של הצלמת בורק-וויט
בתמונה: חיילים בריטים מחיל הים הבריטי בסירת הצלה, לאחר הטבעת אונייתם על ידי הגרמנים.
בורק-וויט המשיכה להיות בכל מקום במלחמה: היא הייתה הצלמת הקרבית הראשונה והידועה ביותר, ושני גופים במקביל שכרו אותה לעבודת תיעוד המלחמה: מגזין הבית שלה, LIFE מחד, ומאידך – חיל האוויר האמריקאי בחר בה להיות צלמת הבית שלו באירופה. ב-1942, מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
מקור וקרדיט : בלוג טופס 630 ( בלוג ההיסטוריה של מיכאל זילברמן )
החברה הישראלית ועתידה הנוגה
זהויות ישראליות – יהודים וערבים מול המראה והאחר
יאיר אורון , יצא לאור ע"י הוצאת רסלינג, בשנת 2010, מכיל 359 עמודים,
הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת.
הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות.
באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
פרופ' יאיר אורון הוא חוקר ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת סמינר הקיבוצים. עוסק בחקר הג'נוסייד ובהוראתו, ביחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד של עמים אחרים, וביהדות בת-זמננו. פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלה בארץ ובעולם. עומד בראש פרויקט להוראת תופעת הג'נוסייד, במסגרתו ראתה אור סדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה.
ספרים חדשים
בין צלב הקרס לסהרה : יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה / רוברט סלוף ; מאנגלית: עמוס כרמל.
הספר החשוב של רוברט סטלוף ממחיש בצורה משכנעת שארצות צפון-אפריקה עברו גם הן את השואה, שתגובת האוכלוסייה הערבית היתה מגוונת כמו באירופה, ושהזיכרון הקולקטיבי הערבי אינו מעונין לשמר סיפורים על הצלת יהודים. קישור
עשרות אלפי אנשים הוכרו כחסידי אומות העולם משום שהצילו יהודים בתקופת השואה – ולא היה ביניהם אפילו ערבי אחד. האם לא היו ערבים שהצילו יהודים בתקופת השואה? במטרה להבין את מגפת הכחשת השואה בארצות ערב ובעולם המוסלמי כולו, יצא רוברט סטלוף לארצות צפון אפריקה, ובמשך ארבע שנים חיפש גיבור ערבי שיש בסיפורו כדי לשנות את האופן שבו הערבים רואים את היהודים, את עצמם, ואת ההיסטוריה שלהם בתקופה הנאצית. בארבע השנים האלה התגורר סטלוף עם משפחתו ברבאט, בירת מרוקו, ושם התמקד בחשיפת סיפורים על "גיבורים" ו"נבלים" ערבים בתקופת השואה בהסתמך על ארכיונים, ראיונות וביקורים במחנות עונשין ובמחנות כפייה בצפון אפריקה. ממצאיו עזרו לשכנע את ממשלמת גרמניה להעניק פיצויים ליהודים ניצולי מחנות כפייה בצפון אפריקה. בין צלב הקרס לסהרה הוא כתב אישום וסנגוריה גם יחד, החושף פרטים היסטוריים לא נודעים וסיפורים אישיים מרגשים, ונקרא כסיפור מתח.
ביקורת ספר לגבי המהדורה האנגלית ( בינתיים תורגם הספר לעברית) קישור
אמא אימאן מכלא קציעות
אורנה זוהר , יצא לאור ע"י הוצאת קוראים, בשנת 2010,
אמא אימאן מכלא קציעות הוא יומנה הפרטי וספרה הראשון של אורנה זוהר. במשך שנים היא הייתה אחראית לביקורי משפחות במתקן הכליאה "קציעות". היא הכירה מקרוב את המקום ואת יושביו ותיארה ברגישות רבה את המרקם האנושי שבו, את חיי היומיום, את מערכות היחסים בין האסירים לבין עצמם על פי הפלגים הפוליטיים ואת הרגעים הקטנים והאינטימיים של כל אחד מהם. סיפוריה שזורים זה בזה ומאפשרים הצצה לעולמם של העצורים כבני אדם אוהבים, שונאים, מסוכסכים, מתייסרים, שולטים ונשלטים. הסיפורים כתובים בפשטות, בישירות, ובצורה בלתי אמצעית. הם סוחפים אותנו לקרוא עוד ועוד ולהכיר היטב את הדמויות הפועלות, את המשפחות ואת המבנה החברתי שלהם – עולם שאינו מוכר לתקשורת ולכלל. אנו קוראים ברצף, צוחקים אתם, בוכים אתם, כועסים, מרחמים, אוהבים ושונאים.
"אני ממתינה בחוץ, נרגשת קמעא לראות את דוניה הארוסה של עומר. אני יודעת שהיא אמורה להגיע היום. עומר סיפר לי אתמול בהתרגשות שהיא באה והוא מחכה לה. הוא היה נרגש ומתוח מאוד, עד כי הדביק גם אותי בהתרגשות שלו. שניהם גרו בבית-לחם, דוניה הייתה בת 19, מורה בבית הספר היסודי, ועומר בן 23, חבר בפת"ח ושפוט למאסר עד 2008. ….כשהיה מדבר עליה עיניו היו בורקות כאילו חזר מפגישה אתה. כשהיא ביקרה אותו ועמדה מולו, מעבר למחיצה, אפשר היה לראות את התשוקה והאהבה ששידר לה בעיניו ואת מגע היד על המחיצה הקרה שאמרה הכול."
"באחת החלקות הכינו שלושה עצורים קסאם מבריסטול. הם צבעו אותו, הדליקו אותו והעיפו אותו לעבר המקום שבו ישבו המאבטח והשוטר הצבאי.
"מניאקים," צעק השוטר הצבאי לעברם. עצורים אלה ייענשו במהלך השבוע הקרוב, אך כרגע הם חגגו ניצחון קטן מבחינתם."
בסיפוריה, כמו במציאות שבה אנו חיים, הכול מתערבב: החיים והמוות, האכזריות והסבל, מלחמה וכמיהה לשלום. מחבלים קשוחים ובני אדם רגישים שגורלנו וגורלם שזור זה בזה.קישור
13 מחברות – יומן מגטו לודז
מאת: יעקב פוזננסקי
היומן המקיף של יעקב פוזננסקי שנכתב בין השנים 1941-1945. פוזננסקי, אגרונום בהכשרתו שהיה כלוא בגטו לודז' עם אשתו ובתו, רשם יום יום כמעט את המתרחש וכשדילג על כמה ימים השתדל לשחזרם. פוזננסקי אינו מרבה לכתוב על עצמו ועל משפחתו ועל תחושותיו ורגשותיו אלא מתאר בלשון עובדתית את מכסות המזון המצטמצמות והרעב הגובר, את המחלות ואת המוות, את השמועות השונות והמשונות המתהלכות תדיר בגטו הסגור, את ימי האימה בזמן הגירושים ואת המשלוחים, כמו גם את השחיתויות, אי-הצדק והפרוטקציות שהיו נחלתם של מקצת מבכירי הגטו. ומבין השורות והנתונים העובדתיים עולה ומצטיירת תמונה עצובה וטרגית ועם זאת אנושית מאוד של קהילה הנתונה במצור ושעון החול שלה הולך ואוזל. קישור
אמנות
עבודת אמנות במרכז לאמנות מודרנית בטיוואן
עבודת אמנות סביבתית בעיר אווירו , פורטוגל
עבודות הפיסול של טוני קראג בתערוכה חדשה בלונדון
ציורי קיר נפלאים :EL DESCANSO DEL ARLEQUIN
מוזיאונים בעולם
מוזיאון הגנגסטרים האמריקאי בני יורק NYC's Museum of the American Gangster
זוויות צילום
אהבתי את תמונת הדייגים הזו שצולמה בישראל , מקור וקרדיט : הבלוג של הר הקסמים
שמחה של ילדים שיצאו לטבע ( במדינה ערבית כלשהי)
היו זמנים : הנערות של קיץ 1922 בארה"ב
ארוחת צהריים בשחקים (פוסט תמונות)
מקור וקרדיט : בלוג טופס 630 ( מיכאל זילברמן )
גסטרונומיה
ארוחה בתנועה מתמדת
במסעדות הסושי האלו ביפאן לא צריך להמתין להזמנת המנה, כל המנות נעות כל הזמן על סרט נע והסועדים בוחרים להם את המנה הרצוייה . צילום מקרוב
תוספת של אלית המאיירת: סושי נוסע ככה גם במסעדת מון
(moon) בבוגרשוב…
אלית המאיירת היא אחת המאייירות הטובות יותר בישראל.
הומור
מבדיחות סיינפלד: "כשהלכתי ברחוב פנה אלי הומלס ואמר שהוא לא אכל כבר 4 ימים. "וואו" עניתי "הלוואי שהיה לי כוח רצון כזה"
מוסיקה
הביצוע הטוב ביותר של פיטר פן מבחינה מוסיקלית הוא של הזמרת ריקי לי ג'ונס' המלצה של עורכי תוכניות המוסיקה בBBC
מאת ami נושאים 
הערים הסמויות מן העין, הפלגות רחוקות, כללי, צילומים מעניינים 
2 תגובות »
