satarday town

מוצאי שבת ובוקר יום א', 1960

676

אחת מיצירות הדגל החלוציות של הגל החדש הבריטי, שהציב במרכזו אמירות חברתיות נוקבות וביטא לראשונה את קולו של מעמד הפועלים.

ארתור, פועל יצור מנוטינגהם נוהג לבלות את לילות שבת בחברת אשת עמיתו לעבודה. כבר מתקציר העלילה הזה אפשר לזהות, ש"מוצאי שבת ובוקר יום א'" שייך לגל "ריאליזם כיור המטבח". ליתר דיוק, יחד עם "מקום בצמרת" ו"הבט אחורה בזעם", הוא נחשב לאחד משיאי הזרם הזה בקולנוע הבריטי, שטיפל בבני מעמד הצווארון הכחול ובחוסר התוחלת הגלום באורחות חייהם. כאן, עם תצוגת משחק מדהימה של אלברט פיני, ועם סגנון הבימוי היבש של קארל רייז הצ'כי הופך "מוצאי שבת ובוקר יום ראשון" למבט מריר, מיואש, בדרכה של החברה התעשייתית לכבוש את רוח האדם.

מבוסס על ספרו של אלן סיליטו (שכתב גם את "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים"). ביים קרל רייז (אהובת הקצין הצרפתי).

הסרט במלואו ביוטיוב

Saturday Night and Sunday Morning (1960) Directed by Karel Reisz Shown: Albert Finney

Albert Finney

satarday and girk

על השחקן אלברט פיני

פריצת הדרך של  אלברט פיני בקולנוע הגיעה בהמשך אותה שנה כאשר כיכב בסרטו של קרל רייז, על פי ספרו של אלן סיליטו, "מוצאי שבת ובוקר יום א (Saturday Night and Sunday Morning) בתפקיד פועל תעשייתי צעיר קשה יום אך נהנתן שסיסמתו בחיים היא: "What I want is a good time, the rest is all propaganda" .

סרט זה, אשר היה אחד מהבולטים בסרטי הגל החדש הבריטי (אשר התפרסם גם בשם "סרטי כיור המטבח"), הביא לאלברט פיני הכרה בינלאומית והוא הפך לאחד מהמייצגים הבולטים של תפקיד האנטי גיבור והצעיר הזועם.

סקירה מלאה  ומעניינת בעברית על השחקון אלברט פיני 

Saturday_Night_and_Sunday_Morning

 על הסופר הבריטי אלן סיליטו

אלן סיליטו, שנולד ב-1928 כבן למעמד הפועלים, היה אחד הסופרים הבריטים החשובים של סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים. הוא נחשב אחד הנציגים הבולטים של דור הסופרים הבריטים הצעירים של התקופה, שהתאפיינו במבט ישיר וזועם במציאות, ושינו לחלוטין את הדרך שבה עושה הספרות הלאומית שימוש בשפה האנגלית. בכך הם בישרו את הריאליזם הבריטי החדש, שנודע בכינוי "כיור מטבח". סיליטו כתב שניים מהספרים הגדולים של הגל הזה – "מוצאי שבת ובוקר יום א'" ו"בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים". שניהם זכו גם לעיבודים קולנועיים קלאסיים.

סיליטו המשיך לכתוב כמעט עד יומו האחרון רומנים, שירים ומאמרים, ואף פרסם אוטוביוגרפיה ב-2005. רבים מכתביו, למשל "מספר המעשיות", תורגמו לעברית. הוא גם היה מיודד עם הסופר המנוח בנימין תמוז, ואף ביקר בישראל בשנות השבעים.

satarday town

סרטי הגל החדש הבריטי  של שנות ה60

תנועה קולנועית זאת קיבלה את השראתה מהספרות והמחזאות הבריטית של שנות החמישים, אשר העמידה במרכזה “צעירים זועמים” ממעמד הפועלים אשר הביעו את חוסר שביעות רצונם מהסטטוס קוו החברתי. בעוד שכמה מסרטי התקופה כדוגמת “מוצאי שבת ובוקר יום ראשון” (1960) הציעו ביקורת קשה כנגד החברה האנגלית, עדיין היה ניתן למצוא בהם מידה של תקווה.

הקולנוע הבריטי של שנות ה60 – המסרים החברתיים

כאשר בוחנים את הקולנוע הבריטי במיטבו, בעיקר זה שהופק אחרי מלחמת העולם השנייה, מגלים גם שיש קולנוע בריטי אחר, שמסריו החברתיים והיבטיו הפוליטיים חריפים ונוקבים. קולנוע זה פועל במרכזה של הוויה שמונעת על ידי שלושה גורמים מרכזיים: היותה של בריטניה חברה מעמדית, שהפערים המעמדיים בתוכה ממלאים בה תפקיד נוכח יותר מאשר בכל מדינה אחרת כמעט; היותה של בריטניה מורכבת מלאומים שונים – בריטים, סקוטים, אירים, ולשים – שלמתחים ביניהם יש היסטוריה ארוכה; והיותה של בריטניה אימפריה, שפעם היה נהוג לומר שהשמש תמיד זורחת בה, אך השמש שקעה בה אחרי מלחמת העולם השנייה והיא ונקלעה למשבר ההיסטורי העז ביותר שלה ב-1956, כתוצאה מהפיאסקו המכונה בבריטניה "The Suez Crisis" (שמתחבר מבחינתנו ל"מבצע קדש"). כל שלושת הגורמים האלה מילאו תפקיד בתוצאות המשאל שהתקיים בבריטניה בשבוע שעבר, ואם אמנם תוצאותיו ימומשו תהיה להן השפעה על שלושתם.

מקור וקרדיט : אורי קליין , עיתון "הארץ"

ראה גם :

על הספר של אלן סיליטו באתר בוקספר בחיפה satarday poster start

  על במאי הסרט קארל רייז

קארל רייז, יליד צ'כיה, ( ילד יהודי  בן 11 שניצל ערב מלחמת העולם השנייה ע"י ניקולס וינטון)  נחשב לאחת הדמויות הבולטות בקולנוע הפוסט-מלחמתי ושיחק תפקיד מפתח בתנועת הקולנוע החופשי הפופולרי לצדם של טוני ריצ'רדסון ולינדסיי אנדרסון.

הוא החל את דרכו בשנת 1960 עם הדרמה "מוצאי שבת ובוקר יום ראשון" שהכירה לקהל הרחב את השחקן אלברט פיני. עם השנים הפך פיני לאחד השחקנים הבריטיים הבולטים והסרט עצמו מדורג במקום ה-14 ברשימת 100 הסרטים הבריטיים הטובים של המאה על-פי המכון הבריטי לקולנוע. סרטו השני, עיבוד מחודש ל-"The Night Must Fall", גם הוא בכיכובו של פיני, סייע למצב את פיני כשחקן מבוקש, ובסרט הבא, "Morgan: A Suitable Case For Treatment" נתן רייץ לוונסה רדגרייב את תפקיד הכוכבת הראשון שלה, שהמשיך עם סרט נוסף שביים, "איזדורה", על חייה של הרקדנית הנודעת איזדורה דאנקן.
הסרט האמריקני הראשון שביים רייז היה "המהמר" שיצא לאקרנים בשנת 1974 בכיכובו של ג'יימס קאן. בהמשך ביים את ניק נולטי בסרט "הפתיון הלבן". בשנת 81' ביים רייז את "אהובת הקצין הצרפתי", שזיכה את מריל סטריפ במועמדות לפרס האוסקר, ובהמשך ביים את "חלומות מתוקים" סרט ביוגרפי על חייה של פטסי קליין שהעניק מועמדות לאוסקר לג'סיקה לאנג ב-1985. את סרטו האחרון – "כל אחד זוכה", בכיכובם של נולטי ודברה ווינגר – ביים רייז בשנת 1990.

"משנות החמישים ועד שנות השמונים קארל  רייז נחשב, בקרב קהיליית הקולנוע הרציני, אחד מקומץ מצומצם של במאים שזוכים להערכה הגבוהה ביותר. לסרטיו היה תמיד הלוק של הגינות ואלגנטיות. הוא היה במאי של שחקנים מהסוג המעולה, ויוצר כוכבים".

קארל רייז נולד באוסטרבה שבצ'כוסלובקיה  , אביו היה עורך דין יהודי  והוא התייתם בגיל 11 כשהוריו נלקחו למחנות ריכוז, שם מצאו את מותם.

הוא היגר לאנגליה ( ילדי ניקולס וינטון )  ולמד בבית ספר דתי ברידינג, בו צילם את סרטי 16 המילימטר הראשונים שלו. לאחר שסיים את לימודיו בקולג' עמנואל, העביר את השנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה באגף הצ'כי של חיל האוויר המלכותי. במהלך שנות החמישים עבד בעיקר על סרטים תיעודיים וסרטי פרסומת.

  הסרט במלואו ביוטיוב

 

 

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.