ladies-living-in-cairo-for-start

הסדרה האתנוגראפית : לגור בקהיר , גגות, מרפסות "ועיר המתים"

1577

קהיר. כמו אלפים מתושבי קהיר, אשרף עלי, בן 33, גר כל חייו על גג בניין במרכז העיר. שבע קומות מעל הלכלוך וההמולה של רחובות קהיר, הוא נהנה מהרוח הנעימה של ספטמבר שנושבת דרך בקתת הקרשים הזעירה שלו, אותה הוא חולק עם אשתו ושני ילדיהם. "בקיץ אנו אוכלים, שותים וישנים כאן בחוץ", הוא מצביע על הגג המאובק, שהשכירות שלו עולה פחות מדולר בחודש. "זה עדיף מלחיות שם למטה".

לכמה משוכני הגגות של קהיר יש שירותים מאולתרים, ברזי מים ואפילו אמבטיות. אחרים חיים ללא מים זורמים ועם הגנה קלושה משמש הקיץ הקופחת או מגשמי החורף. במסגרת "תת-מעמד" זה, ברי המזל הם אלה ששכניהם העשירים יותר, שגרים מתחתם, מאפשרים להם להשתמש בשירותים ולמלא את כלי המים שלהם. "אין לנו כסף לקנות דירה", סיפר גז זידאן מוחמד, בן 70, שהתבגר, התחתן וגידל שלושה ילדים על גג סמוך במרכז העיר. "לאן אנחנו יכולים ללכת?".

zabaleen-community

מאות אלפי מצרים נהרו אל קהיר בפריחה הכלכלית של שנות השבעים, בלי שיהיה להם כסף לשכור דירה, ובמקום זאת הם הקימו בתים על גגותיה של העיר. עבור חלק מילדיהם, החיים על הגגות, הם תזכורת לכך שהפריחה הכלכלית הנוכחית במצרים לא שיפרה את מצבם של העניים.

אחרים אומרים שאין אלה חיים כה רעים. שכר הדירה נמוך, העבודה קרובה, ואולי החשוב ביותר – הם מרגישים מנותקים מהמולת ההמון שם למטה. "החיים על הגג נפלאים בזכות הבריזה והשמש", אמר איברהים מחמוד, בן 67, שגידל שלושה ילדים בבקתה רעועה בגובה של 12 קומות מעל הרחוב.

מחמוד, שעובד כטלפן בחברת פלסטיק הנמצאת במרחק של כמה רחובות, הגיע לקהיר לפני 35 שנה מדרום מצרים, ובחר לגור על הגג כי זה היה זול יותר. כיום, הוא משלם פחות מארבעה דולרים בחודש ומספר ששכר דירה בשטח דומה בקומה נמוכה יותר עשוי להיות גבוה פי עשרה.

החיים על הגגות, אומרים הפרשנים, הם פעמים רבות פתרון נוח לבעיית המגורים בקהיר. כמעט חצי מ-14 מיליון תושבי קהיר גרים באזורים ללא תכנון עירוני או שאינם מחוברים לביוב, סיפר אבו זייד רגה, לשעבר יו"ר המרכז הלאומי המצרי לחקר הבנייה והדיור.

nadia-cairo

בעבור אחדים, החיים על הגגות עדיפים על פני חיים ברחוב. נדיה עוואד חסנין, בת 55, עברה לגור בבקתת עץ על גג בניין באזור קהיר העתיקה לפני עשר שנים. היא ישנה שם, לדבריה, מכיוון שהיא לא עובדת ואין לה מקור הכנסה. כל ערב, היא מטפסת על סולם כדי להגיע אל הבקתה, שמכוסה בצמיגים ישנים ופיסות מתכת חלודות כדי למנוע חדירת מי גשמים. "כשנהיה ממש חם", היא אומרת, "אני ישנה בחוץ, על הגג".

אוכלוסיית קהיר במספרים

17 מיליון בני אדם מתגוררים בקהיר, הממוקמת במקום ה-16 בעולם מבחינת צפיפות

27 אלף בני אדם לקילומטר מרובע הוא שיעור הצפיפות בקהיר – יותר ממנהטן

7 מיליון מתושבי העיר מתגוררים באזורים שאינם מחוברים לביוב ולשירותים אחרים

מקור וקרדיט : בקהיר הצפופה לעתים עדיף לגור על הגג

ההגירה מהכפרים לקהיר

cairo-living-start-small

קהיר, בירת מצרים, קולטת בין ‏000,‏10 ל-000,‏30 מהגרים כפריים מדי חודש בחודש. נוסף על כך היא גדלה גם כתוצאה מריבוי טבעי גבוה. כיום אוכלוסייתה מונה כ-17 מיליון נפש.

קצב הגידול המהיר לא מאפשר לספק לכל התושבים מקומות מגורים, והתושבים החדשים נאלצים למצוא לעצמם פתרונות שונים למצוקת הדיור.

אחד הפתרונות הוא בנייה לא פורמלית על גגות הבתים הקיימים. המהגרים שנהרו לקהיר בשנות ה-70 של המאה ה-20 חיפשו מקומות מגורים במרכז העיר, בקרבת מקורות תעסוקה – ומצאו פתרון במגורים על הגגות, שבהם שכר "הדירה"היה נמוך. תחילה נבנו חדרים ארעיים, וכשהחדרים על הגגות הפכו למגורי קבע, התחברו הדיירים למים זורמים ולחשמל שסיפקו השכנים. כמיליון וחצי מתושבי קהיר חיים כיום במבנים שהוקמו על גגות הבתים בעיר המרכזית, תופעה שזכתה לכינוי "העיר השנייה" של קהיר.

מקור וקרדיט :  אופירה גל ועופר פריאל, האדם במרחב החברתי-תרבותי : ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה, משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים , 2011

cairo-rooftops

cairo_informals

  מקור וקרדיט לצילום 

 

living-in-cairo-2  מקור וקרדיט לצילום ולצלם

cairo-rooftops-jpg-2

 מקור וקרדיט לצילום ולצלם  

cairo-rooftop-slums-4

  מקור וקרדיט לצילום ולצלם 

cairo-rooftops-jpg-family

  מקור וקרדיט לצילום ולצלם

  עשרות אלפי המצרים החיים בבתי הקברות בקהיר 

city-of-death-small

עיר המתים היא הכינוי לבית הקברות הענקי של קהיר. המצרים קוברים בסגנון קבורה מצרי ולא מוסלמי. גאוות יחידה הם קוראים לזה. לפי מנהגי הקבורה המצרית, מייחדים למתאבלים חדר ליד הקבר, שבו יתפללו. עם מצוקת הדיור בעיר הענקית, רבים עברו לגור בבית הקברות ובחדרים הקטנים שליד המצבות. המצבות משמשות לתליית חוטי כביסה, ומדי שישי מוציאים קצת זבל החוצה.

איך יכולים תושבי קהיר לגור בצפיפות כזאת ובתנאים כל-כך קשים, ויחד עם זאת לנהל אורח חיים שיש בו נועם? את התשובה ניתן למצוא בתכונות האופי המצריות: השלמה, חביבות, עזרה הדדית בין שכנים, חוש הומור, ושמחת חיים. אלה מאפשרים להם לשאת את התנאים הקשים האלה עם נזק מינימלי. בקהיר הצפופה שיעורי הפשע הם מהנמוכים בעולם.

תושבי "עיר המתים" חיים במאוזוליאומים המפוארים ובמבנים שהוקמו לצד הקברים. חלקם משלמים דמי שכירות מועטים למשפחות המשכירות את מתחם הקבר של קרוביהם. השבילים הצרים בין הקברים מונעים כניסה של כלי רכב לבית הקברות. ברוב המאוזוליאומים קיימות בארות מים, וחיבור לחשמל מתבצע בדרך כלל באופן פיראטי לשכונות הסמוכות.

מקור 

tombs

tombs-2

מקור וקרדיט : Meet The Egyptian Families Who Live Among The Tombs In Cairo's Massive Cemetery

cairocem1-city-of-death

pxp05-egypt-necropoliswide

kids-living-at-the-city

citu-of-death-44

המרפסות העתיקות ברובע המוסלמי העתיק של קהיר 

"העיר העתיקה" (מצר אל-קדימה) , מבחינה היסטורית זו הייתה פוסטאט שנמצאת בחלקה הדרומי של קהיר (על הדרך למעאדי ולחילוואן). פוסטאט היא הגרעין ההיסטורי של קהיר כפי שאנו מכירים אותה היום. היא נוסדה עוד בתקופה הפרעונית, שכן היא ממוקמת נוכח ממפיס הידועה. היא צמחה בתקופה הפרסית, בוצרה בתקופה הרומית, והיתה מרכז חשוב של סחר, בו גרו יהודים ונוצרים, בתקופה המוסלמית. זאת בעצם העיר שכבשו הערבים ב- 641 כשהגיעו למצרים.

העיר המוסלמית של היום היא שכונת עוני. יש אולי בשווקיה סוחרים, שמרוויחים יפה מהפעילות השוקקת ברחובות המסחריים של קהיר המוסלמית, אבל האוכלוסייה שגרה כאן ענייה. הצפיפות הולכת וגוברת עם ריבוי האוכלוסייה. אותם הגורמים המסכנים את האתרים ההיסטוריים יוצרים לתושבי המקום בעיות יומיומיות של ניקוז, ביוב ולכלוך. הבניינים, שבהם אנשים גרים, מתפוררים ולעתים אף מתמוטטים. זאת אחת הבעיות הגדולות של קהיר. מעטים מאוד חשים לעזרתם של האנשים שאיבדו את קורת-גגם. הממשלה מנסה לעזור, אבל הבירוקרטיה המסורבלת הופכת עזרה זאת לבלתי יעילה. הפונדומנטליסטים מאתרים את אלה הזקוקים לאהדה ותמיכה, כדי להגביר את השפעתם בעיר. לצד פעולות הטרור, הם משתמשים גם באמצעים חיוביים כמו הצעת עזרה כספית למשפחות שאיבדו את ביתם או את מקור פרנסתם. שליחי התנועה האיסלאמית המציעים עזרה או מטפלים בקבירת המת זוכים בהכרת תודה לשנים רבות. ישנן גם אגודות אזרחיות המנסות לשמר את המלאכות המסורתיות ועוזרות לבעלי המלאכה להמשיך ולעבוד בשיטות העבודה המסורתיות שלהם.

איך יכולים תושבי קהיר לגור בצפיפות כזאת ובתנאים כל-כך קשים, ויחד עם זאת לנהל אורח חיים שיש בו נועם? את התשובה ניתן למצוא בתכונות האופי המצריות: השלמה, חביבות, עזרה הדדית בין שכנים, חוש הומור, ושמחת חיים. אלה מאפשרים להם לשאת את התנאים הקשים האלה עם נזק מינימלי. בקהיר הצפופה שיעורי הפשע הם מהנמוכים בעולם.

מקור וקרדיט : פרופסור שמעון שמיר באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח 

cairo-4

 המרפסות המופיעות בצילום למעלה ובהמשך הצילומים למטה הן מסוג משרביה.

משְרַביה (בערבית: مشربية) היא אלמנט סבכה העשויה לרוב מעץ, המשמשת בפתחי מבנה, חלונות או קירות. המשרביה היא אלמנט אדריכלי אופייני לאדריכלות אסלאמית המצויה ברוב ארצות ערב, ובבתיה המסורתיים של קהיר בפרט.

המשרביה התפתחה במטרה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, שתאפשר כניסת אוויר ואור אל הבית, אך לא תפגע בפרטיות. בשעות בהן מואר הבית באור השמש, חלקה החיצוני של המשרביה מואר מאוד וצפיפות חלקי הסבכה אינה מאפשרת למי שנמצא מחוץ לבית לראות את הקורה בתוכו. מתוך הבית, החשוך יחסית לחוץ, ניתן לראות את המתרחש בחוץ. בבנייה הערבית המסורתית, המשרבייה מותקנת לרוב בקומה השנייה בה הנשים, שבשל חובתן לשמור על צניעות ועבודות הבית שלהן, נשארות בבית אך רוצות לראות את הרחוב ולא להיראות ממנו. המשרביה מאפשרת גם חדירת אור לבית בכמות קטנה אך מספקת בארצות שטופות שמש וחמות ברוב ימות השנה ומספר משרביות בצדי הבית מאווררות אותו באופן טבעי.

 

cauro-mashrabia-2cairo-mashrabya-add-4

מקור וקרדיט לצילום ולצלם 

cairo-balcony-add-6

 מקור וקרדיט לצילום ולצלם 

cairo-mashrabia-6

1280px-gd-eg-caire-suhaymi044

cairo172

cairo-mashrabia-add-2

  מקור וקרדיט לצילום ולצלם 

הרובע המוסלמי העתיק  בקהיר , צילום משנת 1940

cairo-old

  בית קפה ברובע המוסלמי העתיק בקהיר ,2016 ,  אזור הנשים

cairo-coffe-women

מקור וקרדיט לצילום ולצלם 

….ולסיום המסע האתנוגראפי שלנו בקהיר  נצפה ביצירת אמנות חוצות שיצרו אמנים מצריים כיצירה משותפת ל50 בניינים בקהיר .  ביסודו של דבר העם המצרי הוא עם אופטימי

incredible-example-of-%e2%80%aastreetart%e2%80%ac-in-%e2%80%8ecairo%e2%80%ac

ראו גם : הסדרה האתנוגראפית : מצרים במעלה הנילוס וצפון אפריקה : תצורות מגורים, מסע אנתרופולוגי-גיאוגרפי ועוד ( מעודכן)

· · · ·

תגובות

  • צילומי המרפסות מדהימים.

    תודה לעמי,

    ושנה אזרחית פוריה.

    רות פורסטר 31 בדצמבר 2016 16:51
  • ביקור בקהיר הוא חוויה עד הגג. חזרתי משם משתאה לנוכח חוזקם של החיים.

    המושיע האקדמי 31 בדצמבר 2016 21:58

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.