Käthe Kollwitz (1867-1945) Self-Portrait, 1891

קתה קולוויץ: אמנית לוחמת חופש בגרמניה הנאצית

658

  בצילום הפתיחה : Käthe Kollwitz (1867-1945) Self-Portrait, 1892

קֵתֵה (שמידט) קוֹלְוִויץ (בגרמנית: Käthe Kollwitz); ‏8 ביולי 1867, קניגסברג, פרוסיה המזרחית– ‏22 באפריל 1945, מוריצבורג, ליד דרזדן) הייתה אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמנייה. יצירתה נותנת ביטוי אישי עז לסבלם של פועלים ושל אנשים קשי היום שחיו בגרמניה בתקופת הרייך השני ובין שתי מלחמות העולם. בעבודותיה ניכרת זיקתה לסוציאליזם, ורוח פציפיסטית מנשבת בהן.

חייה של קתה קולוויץ, שנמשכו כמעט שמונים שנה, הקבילו לתולדותיה של המדינה הגרמנית המודרנית. היא נולדה זמן קצר לפני איחוד גרמניה, ונפטרה כשבועיים לפני נפילת הרייך השלישי. תקופה סוערת זו, שבמהלכה חוותה קולוויץ גם טרגדיות אישיות, מצאה ביטוי נרחב ביצירתה.

בשנת 1891 נישאה קתה לרופא קרל קולוויץ, והשניים השתקעו בשכונת הפועלים פרנצלאואר ברג שבברלין. מטופליו של ד"ר קולוויץ נמנו עם בני מעמד הפועלים הנמוך והזוג סבב בחיים של עוני ודלות. לזוג נולדו שני ילדים: הנס (1892) ופטר (1896).

Käthe Kollwitz add 4

קולוויץ לא הצליחה למצוא לה מקום בתערוכות רשמיות, שכן עבודותיה היו קשות לצפייה, ולא נעמו לפטרוני האמנות. ב-1893 חָבְרָה קולוויץ לצייר האקספרסיוניסטי הנורווגי אדוורד מונק ולאחרים, ויחד הם הציגו את תמונותיהם בתערוכה עצמאית. ההכרה באה מאוחר יותר, בשנת 1898, כאשר מחזור הציורים שלה "מרד האורגים" הוצג ב"תערוכת האמנות הגדולה" בברלין. קולוויץ הייתה מועמדת לקבלת מדליית כסף, אך קיסר גרמניה וילהלם השני מנע את מתן המדליה. בשנים 1898–1903 לימדה קולוויץ בבית הספר לנשים אמניות בברלין (Berliner Künstlerinnenschule). בין תלמידותיה הייתה לילי צדק.

בשנת 1904 ביקרה קולוויץ בפריז ושם למדה את יסודות הפיסול. במהלך ביקורה פגשה קולוויץ אמנים אחרים, ובהם הפסל אוגוסט רודן. ב-1907 בילתה שנה בפירנצה בכספי "מלגת התפנות" המיועדת לאמנים גרמנים (פרס וילה רומנה, המוענק עד היום).

ממלחמת העולם הראשונה ועד עליית הנאצים

המאורע שהותיר חותם עמוק בקתה קולוויץ והשפיע רבות על יצירתה היה נפילת בנה פטר בקרבות מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. במשך כ-17 שנה הכינה את מצבת הזיכרון "ההורים האבלים" לזכרו. בשנת 1932 הוסר הלוט מן האנדרטה שהוצבה בבית הקברות הצבאי בפלנדריה, שם נהרג ונקבר בנה. (מאוחר יותר, במלחמת העולם השנייה, היא שכלה גם את נכדה.)

Kathe Kollwitz - Need

בימי השלטון הנאצי

בשנת 1932 חתמו היא ובעלה על עצומה נגד המפלגה הנאצית.

המשטר הנאצי זכר לה לרעה את זיקתה לסוציאליזם ולפציפיזם. כבר בראשיתו ב-1933 נאלצה קולוויץ להתפטר מהאקדמיה ומתפקידה כראש "כיתת האמן". משנת 1936 לא הורשתה עוד להציג את תמונותיה, והן הוסרו מהתערוכות ומהגלריות שבהן נתלו. אמנותה תוייגה כ"דגנרטיבית" (אם כי יצירותיה לא הוצגו בתערוכת אמנות מנוונת) והיא אף נחקרה על ידי הגסטאפו בעקבות ראיון שנתנה לעיתון סובייטי.

מרבית שנות מלחמת העולם השנייה עברו עליה בברלין. ב-1940 נפטר בעלה, וב-1942 פקד אותה שכול נוסף: נכדה פטר, בן בנה השני הנס, נהרג בשרות הוורמאכט. ב-1943 נפגע ביתה בהפצצה וחלק ניכר מעבודותיה אבד. קתה קולוויץ בת ה-76 פונתה מברלין לעיר נורדהאוזן ומשם עברה להתגורר סמוך לדרזדן, בהזמנתו של הנסיך ארנסט היינריך מסקסוניה. שם גם נפטרה כשנתיים לאחר מכן, זמן קצר לפני כניעת גרמניה הנאצית. קברה שוכן בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה בברלין.

Kathe Kollwitz - Germany's children starve, 1924. Charcoal on paper.

Kathe Kollwitz – Germany's children starve, 1924. Charcoal on paper.

יצירותיה של קתה קולוויץ הן כתב אישום חברתי כנגד העוולות הנעשות למעמד הפועלים העני, ויש בהן הזדהות רגשית עמוקה עם מושאי עבודותיה: מבטי הילדים המושיטים את צלחותיהם לקבל מעט אוכל, מבט מבוהל של אם הנושאת את בנה קורבן התאונה, גופה המעוות של אישה הנלחמת במלאך המוות, הזעם על פניהם של איכרים המניפים חרמשים. תמונותיה מלאות קדרות ומועקה. מעטות היצירות שיש בהן שביב של תקווה, כמו תמונת האם המחייכת אל ילדה, או הרוך על פניה של אם מיניקה, וגם בהן יש דוק של עצב. עבודותיה מפגינות הזדהות רבה עם גורלן הקשה של הנשים והאמהות. ילד מת בחיקה של אם, אישה המתבשרת על נפילת בעלה בחזית, אישה וילדיה בבית מחסה עירוני, נשים מאחורי סורגים. באחד מציוריה הראשונים, "גורלה של אישה", המבוסס על דמותה של "גרטכן" מתוך פאוסט של גתה, היא מתמודדת עם המיניות ומשחק הגברים ברגשותיה של האישה.

הכלים ששימשו את קתה קולוויץ לבטא את אמירתה החברתית היו צורת ההבעה והטכניקות בהן השתמשה. כבר בעת לימודיה בברלין נחשפה לעבודותיהם של אמנים כמו אמן ההדפסים הסימבוליסט מקס קלינגר (Max Klinger), האימפרסיוניסט והריאליסט פריץ פון אודה (Fritz von Uhde) ואדוורד מונק. היא הלכה אף מעבר לכך ופיתחה צורת הבעה דרמטית, אישית מאוד, והדפסיה יחד עם תחריטי העץ של מונק סימנו את הדרך לאמני ההדפס האקספרסיוניסטים. היא הצטרפה לתנועה האוונגרדית שהוביל מקס ליברמן, שנקראה "הזֶצֶסיון הברלינאי" ואשר קראה תיגר על הממסד האמנותי של תקופתם.

Käthe Kollwitz (1867-1945), Woman with Orange (1901), colour etching, aquatint, and lithograph on paper mounted on grey-violet card

Käthe Kollwitz (1867-1945), Woman with Orange (1901), colour etching, aquatint, and lithograph on paper mounted on grey-violet card

Käthe Kollwitz Museum Köln

טכניקות

קתה קולוויץ הייתה בראש ובראשונה אמנית הדפסים. אביה כיוון אותה בגיל צעיר לתחום זה. בתחילה התמחתה בהדפסי שקע בשיטות תצריב ותחריט. בגיל 14 יצרה את התצריב הראשון שלה ועד 1912 הייתה טכניקה זו מרכזית בעבודתה. להשגת טווח טונלי רחב ומרקם מתאים שילבה מספר טכניקות של הדפסי שקע וחזרה ותיקנה את לוחות ההדפסה עד להגעה לתוצאה הרצויה לה. את הרישומים המכינים ציירה בעיפרון, דיו ובמכחול. רישום בפחם, שליווה אותה לאורך כל עבודתה האמנותית, איפשר לה ליצור אווירה המהווה מרכיב בציור האקספרסיוניסטי.

החל ב-1925 העדיפה את הדפס האבן (ליתוגרפיה). סוג של הדפס השטח המאפשר גיוון רב. צבעי גיר שימשו אותה להכנת הרישומים לליתוגרפיות שלה.

פסליה נעשו באבן ובברונזה. קתה קוולוויץ הייתה מכינה את הדגם בגבס והעבודה בוצעה על ידי פַּסָּלִים.

The Survivors - Kathe Kollwitz

The Survivors – Kathe Kollwitz

Käthe Kollwitz (1867-1945) Self-Portrait, 1891

 Kathe Kollwitz - Germany's children starve, 1924. Charcoal on paper. 2Lottie - Kathe Kollwitz, German (1867 - 1945)

 מקור וקרדיט : קתה קולוויץ – ויקיפדיה

סיכום של ד"ר יהודית אשר

קתה קולוויץ (1945-1867), ציירת ופסלת גרמניה מהחשובות בעידן המודרני שגילתה מקוריות בהדפסים ורישומים בשלל טכניקות המונוכרום. המרכיב היסודי ביותר ביצירתה הוא הרגישות הנדירה באמצעותה טיפלה באזורי השוליים החשוכים של החברה. רישומיה מלאי אופי של קדרות מעיקה,  וניכר מהם עיסוק מעמיק במעמדה החברתי -תרבותי של האישה.

קולוויץ חיה בצל הרייך השני ובין שתי מלחמות העולם, והכירה מקרוב את הסבל שברעב. בגיל 23 נישאה לבן זוגה קרל. השניים השתקעו בשכונת הפועלים פרנצלאואר ברג שבברלין וגידלו יחדיו שני בנים. בסביבה זו התגבשה תודעתה הפוליטית, קרבתה לסוציאליזם והנטייה לפציפיזם. בהמשך היו עקרונות אלו היו לליבת יצירתה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מת בשירות בנה הצעיר פטר ב-23.10.1914. אובדן הבן היווה טרגדיה גדולה בחייה ותפס מקום מרכזי בעבודתה.

קתה קולוויץ הייתה יוצאת דופן בנוף האקספרסיוניזם הגרמני. הקריירה יוצאת הדופן  שלה נבעה מחיבור של שלוש מגמות: תחיית ההדפס כצורת אמנות משמעותית בגרמנייה, מאבק לשחרור רוחני של נשים בחברה, ותמיכה בסדר חברתי שוויוני .

יהודית אשר , קתה קולוויץ: אמנית לוחמת חופש | פה שם

  Käthe Kollwitz add 2

Kathe Kollwitz, German (1867 - 1945)

 

· ·

תגובות

  • איוריה היו מאד פופולריים בתנועת העבודה של פעם בישראל. אצלי בחדר העבודה תלוי ההדפס שמופיע למעלה: הילדים הרעבים עם הצלחות. נוסטלגיה, היה בבית הוריי.

    תמר בן יוסף 8 ביוני 2017 10:16
  • תמונות קשות וכואבות.

    רות פורסטר 10 ביוני 2017 23:04

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.