indian woman cooking start

הצד האפל של הודו : מה שלמדתי  מקריאת הספר "הבן המושלם"

671

מאת: עמי סלנט, יולי 2017

ביום שראש ממשלת הודו , מודי, נחת בישראל החלטתי ללמוד יותר על הודו ומנהגיה , ולכן התחלתי, סוף סוף, לקרוא את הספר המרתק של שילפי סומאיה גוודה , ספר שהיה מונח אצלי כבר שנה בין ערימות הספרים לקריאה.

The Golden Son/ Shilpi Somaya Gowda

Golden_son_0610_sec

על הספר שתורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת כתר 2016

"אַנִיל, הבן המושלם, הוא הראשון מבני משפחתו שנשלח ללימודים גבוהים. למורת רוחה של המשפחה, הוא עוזב את הכפר הקטן בהודו ומתחיל לעבוד בבית חולים גדול בטקסס, שם המתחים התרבותיים גובים ממנו מחיר יקר.

לינה, חברתו מילדות, נותרה מאחור, בכפר. היא מנסה להתמודד עם חייה החדשים לצד בעלה, ששודך לה נגד רצונה, ועם התנפצות חלומותיה הרומנטיים.

כשאניל מגיע לביקור בהודו הוא מחדש את הקשר עם לינה, המבינה אותו יותר מכל אדם אחר. אבל השניים מגלים שלעתים אין בכוחן של משאלות הלב לגבור על חובות משפחתיות וציות למסורת.

ביד עדינה וחומלת, הבן המושלם שופך אור על המסע שאליו אנחנו יוצאים כדי לגלות מי אנחנו באמת.

שילְפּי סוֹמאיה גַוודה נולדה וגדלה בטורונטו, קנדה. הרומן הראשון שלה, הבת הסודית, זכה להצלחה רבה ונמכרו ממנו יותר ממיליון עותקים ברחבי העולם. הבן המושלם היה אף הוא לרב־מכר עולמי ותורגם ליותר

מעשרים שפות. כיום היא מתגוררת בקליפורניה עם בעלה וילדיה.

קישור להוצאה לאור

המסע הנפשי (ואף הגאוגרפי) אותו מספרת גוודה דרך סיפורם האישי של מספר דמויות סוחף אותך אל הודו הרחוקה ואל חיים שכה שונים מאלו שלנו אך עם זאת מרגישים כה קרובים ומשותפים.

הספר מלמד יותר מכל על מעמדן הנחות של הנשים במדינה ההודית הענקית. כדי להשיא את הנשים יידרש בהודו לשלם דאורי , מוהר יקר (מנהג שהוצא מחוץ לחוק בהודו זה מכבר, אך עדיין נפוץ ביותר בקהילות כפריות או מסורתיות).

india bribe 2

הדאורי בהודו הוא הנדוניה. למרות שזה מכבר הוצא הדאורי מהחוק, בחתונות ההינדיות מוענקת הנדוניה הזאת על-ידי משפחת הכלה למשפחת החתן, לפי סיכום שנעשה מראש, עוד במעמד אירגון הנישואין. במדינה שנשותיה נחשבות בו בעת לאלות של שפע אבל גם לרכוש מהזן הנחות ביותר, הפכה הנדוניה לכלי סחתנות בידיהם של בעלים תאבי בצע. הדאורי הוא אחת הסיבות המובילות כיום להתרוששות של משפחות. הוא גם הסיבה לתופעה הולכת וגדלה של הרג כלות (כאלו שלא שילמו בזמן, או לא שילמו מספיק, או סתם כאלו שרוצים להחליף באחרות) וכן הוא, בסופו של יום, אחד המניעים העיקריים להרג עובריות ממין נקבה בעודן בבטן.

הכלה בהודו אינה מכירה את החתן לפני החתונה . היא מקבלת שם חדש, חיים חדשים והיא עוברת לגור בבית החתן.

אישה בהודו היא עניין יקר, ובסופו של דבר – לא משתלם כלכלית. זו אולי אמירה כללית, אך היא נכונה במרבית בתי האב ההודיים. במרבית הבתים מקובעת עדיין המסורת ההודית שאינה מעניקה לנשים זכויות ירושה. יש מי שאומרים שבזה טמון שורש העניין כולו. אישה  נשואה תלויה לחלוטין בכספי בעלה והוריו, עמם היא עוברת לגור לאחר נישואיה.

במרבית בתי המעמד הבינוני נשים אינן יוצאות לעבוד. הן מהוות עול כלכלי רב שנים על הבית, ולפיכך התקבע בהודו מנהג הדאורי (מוהר). הנשואה הטרייה מביאה עמה מבית אביה סכום כסף המגולם במתנות יקרות ובתכשיטים. התכשיטים הם מעין "תכנית ביטוח" פרטית שלה. על כל צרה שלא תבוא. המתנות היקרות מיועדות לבעל ולבני משפחתו. הן אמורות להקל את המעמסה הכלכלית הצפויה להם עם התווספותה של האישה החדשה.
הדאורי ( מוהר ) מנהג שהחל כתשורה של רצון טוב מצד הורי הכלה להורי החתן, והפך, ברבות השנים למוקד מוסד הנישואים. נשים רבות בהודו אינן נהנות מזכויות ירושה. נשים רבות אינן עובדות למחייתן. אישה היא פה נוסף להאכיל בבית, פה שאינו מפרנס, שלא יירש לעולם כסף. הדאורי ( מוהר) אמור לכסות על כל זה.
וזה עוד לא הכל, כי אם האישה תתאלמן, או תיאלץ לעזוב את בית בעלה, משמש סכום הכסף הזה כמעין ביטוח חיים עבורה.

אלא שברבות השנים הפך הדאורי לזירה אכזרית של מקח וממכר.

יש הרבה דייוחים בהודו על דאורי. למשל על קאסטות שבהן מספר הנשים עולה על מספר הגברים והחתנים, מודעים להיותם מצרך מבוקש, מרשים לעצמם לדרוש סכומי דאורי מגוחכים ממש.

אבות לבנות בקאסטות בהודו  הללו חוסכים את מעותיהם מהיום בו הן נולדות.

לעתים חתנים מקבלים את כל הדאורי שביקשו, אך הם מבזבזים אותו ופונים בדרישה לקבל עוד. לפעמים סתם מתחשק להם לקנות אופנוע. או מחשב. או מסך טלוויזיה.

וקורה גם שהוריה של כלה כמהים כל כך להשיא אותה עד שהם מתחייבים לסכומי כסף שאין באפשרותם לשלם. בין הוריהם של חתן וכלה נערכים הסכמי תשלומים, כאלו שנפרשים לעתים על פני תקופות חיים שלמות. כשהורי הכלה אינם עומדים בתשלומים מתחילה הכלה לסבול מהצקות חוזרות ונשנות. במקרה הטוב זה מסתכם בכך. ובמקרה הרע זה מסתכם בהריגתה והחלפתה באחרת. וכמובן – בסכומי כסף נוספים שהיא מביאה עמה.

והכלות ההודיות יודעות את זה. אפילו כלה שאביה עמד בתשלומי הדאורי יודעת שביום שבו היא תתבקש להביא כסף נוסף, מתחיל שעון החול של חייה לתקתק ( מקור המידע , מיה טבת דיין )

indian bride

על הספר מתוך הביקורות הקיימות :

עלית קרפ , עיתון "הארץ" :

"מהעבר האחר של האוקיינוס נותרה לינה. בעת שפאטל מנסה למצוא את מקומו בעולם המקצועי, היא נישאת לגבר שהכירה בשידוך, בתיווכה של משפחת פאטל המיוחסת. כאן חושפת גוודה את קוראיה למנהג הנדוניה המרושש משפחות; במאמציהם לחתן את בתם מוסרים הוריה את כל רכושם למחותניהם, וגם מוסיפים לו סכום יפה שאותו לוו ממשפחתו של פאטל."

"נראה שהמחברת אינו חוסכת שבטה מהחברה ההודית. מתיאוריה עולה תמונת מציאות מזעזעת: עבדות של נשים בבית חמיהן, אלימות המופנה כלפיהן ועונשים שהן סופגות. כל זה נעשה לא רק בגיבוי של החברה, אלא גם של הורי האשה שתומכים בדרך כלל במשפחתו של הבעל, גם אם עשה מעשים נוראים לבתם, ובלבד שלא יגרש אותה. השלטונות אף הם מגלים אזלת יד, וגורלה של אשה שעזבה את בית בעלה נחרץ לחיי בדידות וקלון. "

אבא של נרא באתר סימניה

מהספר עולה סדר עולם אחר מהמוכר במערב, חלוקה למעמדות וקסטת המנודים, החיים בעיר ובכפר, נושאים בלתי ניתנים להבנה קלה. הפאזל העצום שנקרא הודו. בעלילה ניתן מבט על חיי כפר, מחויבות הדדית של בני משפחה, דרכי אהבה, כבוד, רשע, וכל אלו מתוארים נפלא (הסופרת ערכה בהודו-תחקיר אמין ומושלם שעליו כדאי ללמוד). תאורי מהלכי הבוררויות, חשיבות שיתוף בין בני זוג, מחויבות אחים, יחסי חברים, מציאות של רוע קיצוני, אהבה חמלה וטוב לב נפלא, הכרת הטעות, תיקון, כל אלו שזורים בעלילה בצורה נפלאה. וברקע סיפור של חיבור בין לבבות המוביל את הדמויות לאורך הספר, שזור בהחלטות ובהשלמה. נפלא.

קטע מתוך הספר : הכלה כשפחת הבית , במטבח כשדמעות זולגות על לחייה:

"אם המשפחה ( אמו של החתן) הייתה פשוט עיוורת במסירותה לבניה, ובאמונה שעל נשותיהם לשרת אותם ואותה. היא התייחסה אליה כאחת המשרתות .

מרגע שכפות רגליה של לינה , הכלה , דרכו על על הרצפה בבוקר ועד סופו של כל יום, כשגבה כאב וכפות רגליה צרבו, לינה עבדה במטבח ועבדה בניקיון הבית.

בשעות אחר הצהריים, כשצריך היה לשמור על השקט בבית בעת שהאחרים נחו, היא נשלחה לשדות , לקטוף כותנה בשמש הקופחת . היא ניסתה לקבל  את חובותיה בלי טרוניה, אך לא הצליחה להבין מדוע היא זוכה ליחס כזה, כאילו איננה אחת מבני המשפחה, ואפילו את ארוחותיה לא התירו לה לה לאכול איתם. כל יום בעת שהייתה במטבח , ניסתה לינה לשמוע את קולו של חמיה או של בעלה , אבל הפעמים היחידות שבהן שמעה את שמה מוזכר היו כשמישהו מעבר למטבח ביקש אורז טרי או הורה לה להביא מייד את התה. "

בוקר אחד, חודשים אחדים אחרי החתונה , נתמלאו עיניה של לינה דמעות כשקרצפה חלב שנשרף מתחתית של סיר. חמותה נזפה בה על שאפשרה לצ'אי לרתוח ולגלוש בזמן שפרסה מנגו. היא כינתה את לינה "טיפשה, אפס". חבטת המערוך על פרקי אצבעותיה גרמה ללינה להשתנק. "טיפשה שכמותך" אמרה חמותה.

כשדמעות זולגות על לחייה המשיכה  לינה לעבוד במטבח. היא זכרה את עצת אמא, להיות צייתנית למשפחת בעלה. הוריה עשו ויתורים מרחיקי לכת כדי שהנישואים יצאו לפועל . הם נאלצו להעביר את כל החסכונות שלהם למחותניה, כחלק מהנדוניה שלה. היא ידעה שעליה להמשיך לציית ולהיות כנועה" .

india 101

השחיתות בהודו באספקלריה של הספר

עוד למדתי מהספר על השחיתות בהודו . השחיתות היומיומית, היא המתישה ביותר בשביל הודי מן המניין. היא משפיעה על משמעת, שוחקת את המוטיבציה, מגדירה מחדש לויאליות (הנרכשת באמצעות בונוסים, טיפים ובקשישים); היא משפיעה על יחסו של היחיד לחברה, לסביבה, לממשלה; היא מקיפה את חיי היומיום בחומות של חרדה ושל ציניות.  בהודו, בהכרח, יש הרבה יותר שחיתות מפני שיש הרבה יותר מכל דבר. היא משפיעה על משמעת, שוחקת את המוטיבציה, היא משפיעה על יחסו של  ההודי היחיד לחברה, לסביבה, לממשלה; היא מקיפה את חיי היומיום בחומות של חרדה ושל ציניות.

מיותר לומר שהשחיתות היא אינה בלבדית להודו. בסין, המתפארת בהרבה יותר משמעת, פקידי מפלגה וממשלה בכירים מוצאים להורג על שחיתות. שחיתות היא לחם חוקן של חברות בכל מה שקראו פעם "העולם השלישי"; אפשר למצוא כיסי שחיתות אפילו בדמוקרטיות תעשייתיות מתקדמות. אבל בהודו, בהכרח, יש הרבה יותר שחיתות מפני שיש הרבה יותר מכל דבר ( מקור המידע) .

בספר המרתק " הבן המושלם" משפחת החתן משחדת כמה וכמה תחנות משטרה בהודו כדי שלא יעמידו אותם לדין אבל למקרובים למשפחת הכלה יש להם יותר כסף והם משחדים שורה ארוכה של קציני משטרה בכל הדרגים על מנת שיעמידו לדין את משפחת החתן .

לסיכום , עוד לפני שראש ממשלת הודו מודי סיים את ביקורו  בישראל כבר סיימתי בעניין רב לקרוא את הספר .

ערכתי גם תחקיר קצר בספרות המקצועית באנגלית על מעמד האישה בהודו , על מסורות הסיפוח של הכלות לחמות, ועל מסורות הנדוניה בהודו ושילבתי את הממצאים כאן בסקירה למעלה.

אני ממליץ בחום על קריאת הספר המרתק הזה שחושף אותנו למנהגיה של הודו , למבנה החברתי הבלתי שיויוני של משפחות ועל מצוקות חייה של האישה ההודית.

india head woman

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

This blog is kept spam free by WP-SpamFree.