ביקור באי סחלין והאיים הקוריליים ברוסיה

84

מאת : עמי סלנט , יוני 2020 

סחלין הוא אי ארוך וצר בצפון האוקיינוס השקט, הנמצא בין קווי הרוחב '54°24 ו־'45°50 צפון. אי זה הוא האי הגדול ביותר בפדרציה הרוסית, האי ה־22 בגודלו בעולם ועיר הבירה שלו היא יוז'נו־סחלינסק. האי הוא כיום חלק ממחוז סחלין, הנמצא במזרח הרחוק וכולל גם את האיים הקוריליים הסמוכים לסחלין.

סחלין הייתה שייכת לסין. למרות זאת, החלה רוסיה להחזיק את האי, החל מהמאה ה־18, על ידי חיל מצב שהורכב מפושעים שגויסו בכפייה. בשנת 1855 סוכם שהאי יהיה בריבונות משותפת שלהאימפריה הרוסית ויפן. בשנת 1875 סוכם במסגרת חוזה סנקט פטרבורג שהאי כולו יעבור לריבונות רוסית ואיי קוריל יהיו בריבונות יפנית. בעקבות כך, נשלחו לאי אסירים רבים מבתי הכלא באודסה, קישינב,חרקוב ומוסקבה.

בשנת 1890 ביקר באי אנטון צ'כוב אשר תיאר בספרו "האי סאכאלין" את מצוקת האסירים במקום.

באי סחלין היה אחד המרכזים הלוגיסטיים העיקריים של מחנות המאסר (גולאג) של המשטר הסובייטי.

כלכלתו של האי נשענת בעיקר על משאבים טבעיים. האי מייצא נפט, גז, כריית פחם, יערנות ודיג.

היערות של האי סחלין חזרו לצמוח אחרי עשרות שנים בהם אסירי הגולג נאלצו לכרות אותם ולהעבירם לרוסיה.

אוכלוסייה

מספר התושבים באי יורד בהדרגה. נכון לשנת 2009 אוכלוסיית האי מנתה כ־500,000 תושבים. העיר הגדולה ביותר ומרכז אדמיניסטרטיבי של מחוז סחלין היא יוז'נו־סחלינסק (180,700 תושבים). כ־85% מתושבי האי הם רוסים. קבוצות אתניות אחרות הן: אוקראינים, קוריאנים, בלארוסים, טטרים, צ'ובשים וכן בני העמים המקומיים: ניבחים ואורוקים. בעבר התגוררו באי גם בני איינו, אך רובם עברו להוקאידו שביפן בתום מלחמת העולם השנייה, ואלה שנשארו נטמעו באוכלוסייה דוברת הרוסית.

בשנת 1945 התגוררו בדרום האי כ־400,000 יפנים, הם עזבו את האי עם סיפוחו של דרום האי לברית המועצות.

כלכלה 

כלכלתו של האי נשענת בעיקר על משאבים טבעיים. האי מייצא נפט, גז, כריית פחם, יערנות ודיג. באי יש גם גידולים שונים אך היקפם מצומצם. הגידולים העיקריים הם: שיפון, חיטה, שיבולת־שועל, ושעורה וירקות שונים. כמותם המצומצמת נובעת בעיקר מאורכה של העונה במהלכה ניתן לגדל גידולים שהיא פחות מ־100 יום בשנה בממוצע.

עם נפילת ברית המועצות גדל היקף שאיבת הנפט באי באופן משמעותי וההפרטה שעברה המדינה אפשרה לתאגידים רב־לאומיים רבים לנצל את עושרו של האי בנפט. על פי ההערכות הנוכחיות יש באי מאגרי נפט טבעיים בהיקף של כ־14 מיליארד חביות וכ־2,700 קילומטר מעוקב של גז טבעי. בשנת 1996 נחתמו חוזים עם שני תאגידים גדולים שעסקו בחיפושים אחרי מאגרי נפט וגז חדשים. ההשקעה בפרויקט אותה שנה הוערכה ב 21 מיליארד דולר אמריקאי. ההערכה היא שעד 2006 ההשקעה בפרויקט גדלה עד לכדי 37 מיליארד דולר, מה שעורר את התנגדותה של הממשלה הרוסית. ההערכה היא שמתוך סכומים אלה קרוב למיליארד דולר הושקעו בתשתיות האי ובכללותן כבישים, גשרים, מסילות ברזל, שדות תעופה, נמלי ים, תקשורת ואתרי פסולת.

המגדלורים באי סחלין

החופים של סחלין היו בעבר מסוכנים  מאוד עבור ספינות של הצי הרוסי. כיום, בזמנים של טכנולוגיית מחשב ותקשורת לוויינים, מסלול זה אינו קשה. אבל בעבר זה היה אפשרי רק על ידי התמקדות בציוני דרך. ציוני דרך אלה היו רשת של מגדלורים בסחלין שנבנו במהלך תקופת ברית המועצות.יש כ20 מגדלורים בחופי האי סחלין ומרביתם כבר לא בשימוש .

מקורות 

ויקיפדיה בעברית  

מי יזכה במכרה הזהב השחור של סחלין?

  ראו גם : המגדלורים של האי סחלין כבר לא מנפצים את החושך

  בצילום למטה , יישוב כפרי טיפוסי בסחלין , כאן גרים הילדים המקוריים , בני Nivkh

בצילום : הילידים המקורים של האי , מספרם נאמד ב40,000 , Nivkh girl

 בצילום למטה  : בארות הנפט הימיים באי סחלין הפכו מקום נידח לאזור משגשג

בצילום למטה: אחת השכונות  בעיר יוז'נו סבליינסק (מעל 100,000 תושבים),

האיים הקורליים סמוך לסחלין 

האיים הקוריליים הם שרשרת איים באוקיינוס השקט בין חלקו הצפוני של האוקיינוס לים אוחוצק. כיום מוחזקים בידי רוסיה ומוכלים מנהלית בתוך מחוז סחלין. השרשרת כוללת 56 איים בגדלים שונים ומשתרעת על פני 1,300 ק"מ מחצי האי קמצ'טקה, השייך לרוסיה עד לאי הוקאידו, השייך ליפן ( למידע נוסף). 

ראו גם : דליה גוטמן . הקוריליים, האיים שלא שמעתם עליהם

מקור וקרדיט לצילומים

ראו גם :

סיפור חיים של עולים יהודים מרוסיה שחיו באי סחלין

 

· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.